השימוש בחוסמי פרסומות מתפשט במהירות רבה. גורמים שונים ניסו להתמודד עם תופעה זו בשיטות שונות ובדרגות שונות של הצלחה. מה הצליח ומה לא, ומה עוד אפשר לנסות?

לפי הנתונים המתפרסמים בדו"ח משותף של Adobe ו-PageFair, חברה המציעה לאתרים כלים לחסימת חוסמי פרסומות, כמעט 5 אחוזים (כ-144 מיליון איש) ממשתמשי האינטרנט בעולם משתמשים בחוסמי פרסומות. במדינות מסוימות עובר שיעור המשתמשים שמותקנים אצלם אמצעים לחסימת פרסומות את ה-25%. נתונים אלה נכונים לאמצע שנת 2014, וקצב האימוץ של כלים לחסימת פרסומות מהיר ביותר. לפי הערכות אחרות המספרים נמוכים יותר מאלה שמפורסמים בדו"ח, אבל אין ספק שהיקף השימוש בחסימת פרסומות הולך וגדל. לשם השוואה, בינואר 2013, לפי דו"ח זה, היה מספר המשתמשים שהשתמשו בחוסמי פרסומות רק 54 מיליון.

השימוש בחוסמי פרסומות נעשה מסיבות שונות, ובראשון חוסר רצון לראות את הפרסומות המטרידות. סיבות מרכזיות נוספות הן פרטיות ושיפור ביצועי המחשב.

חסימת פרסומות היא בעיה מטרידה עבור מפרסמים ומו"לים שהכנסותיהם באות מהצגת פרסומות (אך יש מי שסבורים שלא צריך להיבהל מן הבעיה ושאפשר להרוויח גם ממשתמשים שאינם נחשפים לפרסומות). גורמים שונים ניסו להתמודד איתה בדרכים שונות. מו"לים באירופה ניסו לתבוע את חברת Eyeo, יצרנית Adblock Plus, אחד מחוסמי הפרסומות הפופולריים ביותר, ואילו לפי דיווח משנת 2013, גוגל שילמה לחברה שמאחורי Adblock Plus תמורת אי-חסימה של הפרסום של גוגל.

ניסיונות של אתרים לפנות למשתמשיהם בבקשה לאפשר את הצגת הפרסומות נתקלו בתגובות מעורבות. פנייה כזאת מטעם אתרי חדשות גרמניים למשתמשים העלתה את המודעות לכך שאפשר לחסום את הפרסומות, וכך לעליית מספר המשתמשים שהתקינו חוסמי פרסומות בדפדפנים שלהם. אבל אתרים קטנים יותר הצליחו לפעמים לשכנע את משתמשיהם שלא לחסום את הפרסומות אשר מממנות את פעילותם.

אתרים עם בסיס משתמשים נאמן אשר מעריך את התוכן שהם מספקים הצליחו בחלק מן המקרים לפצות על אובדן ההכנסות כתוצאה מאי-נכונותם של משתמשים לצפות בפרסום על ידי הצעת פיצ'רים או תוכן מיוחד בתשלום, או פשוט תמורת האפשרות לחוויית שימוש נקייה מפרסומות. אפילו גוגל עורכת ניסוי שבו היא מאפשרת למשתמשים לא לראות פרסום מטעמה תמורת תשלום.

כפי שחוסמי פרסומות מזהים פרסומות וחוסמים אותן, היו אתרים שניסו להשתמש בקוד המזהה שימוש בחוסמי פרסומות כדי למנוע את הצגת התוכן שבו היו המשתמשים מעוניינים. אך כעת ידם של חוסמי הפרסומות שוב על העליונה, עם פיתוח כלים המזהים ניסיונות לזהות שימוש בחוסמי פרסומות וחוסמים אותם — חוסמי חוסמי פרסומות.

אצל מקצת המשתמשים חסימת הפרסומות נעשית כעניין עקרוני, אבל מקצתם, לפי סקרים, היו מוכנים לראות פרסומות אם לא היו מפריעות חזותית, מאטות את ביצועי המחשב או גורמות להתרוקנות מהירה של הסוללה במכשירים ניידים.

מפרסמים ומו"לים יכולים להשתמש בתובנות העולות מן הנתונים בנוגע לסיבות לשימוש בחוסמי פרסומות כדי לשפר את חוויית המשתמש בדרך שתמזער את הרצון להשתמש בחוסמי פרסומות. פרסום פחות מכביד ומטריד יגרום לפחות משתמשים להשתמש באמצעים לחסימתו. ואכן, יש מו"לים אשר מנסים ללכת בכיוון זה, ונוקטים צעדים כמו הפחתה של כמות הפרסומות שהם מציגים (ומכירה של אפשרויות הפרסום המצומצמות במחיר גבוה יותר, בטענה שכך תשומת ליבם של המשתמשים מתפזרת בין פחות פרסומות). גם התרחבות המעבר מפרסום בבאנרים לפרסום ילידי עשוי לעזור למו"לים להציג פרסום מבלי לגרום לקהל שלהם לחפש אמצעים לחסום אותו. יתכן שמאותה סיבה נראה בעתיד גם ניסיונות להתמודד בדרך חיובית יותר עם סיבות אחרות לשימוש בחוסמי פרסומות, כמו חששות מפני פגיעה בפרטיות.