פרסומות מסוכנות
מטרדים חזותיים וחשש לפרטיות הם לא הסיבות היחידות להשתמש בחוסמי פרסומות. לפעמים הפרסומות יכולות להיות ממש מסוכנות.
בשבוע שעבר העלה מומחה האבטחה בריאן בסקין טוויט עם תמונת מסך של אירוע שקרה לו כשניסה לקרוא באתר פורבס. למרות התובנות בנוגע למציאות שבגללה משתמשים חוסמים פרסומות ולמרות הרעיונות היצירתיים כיצד להתמודד איתה, הדרך שבה החליטו באתר פורבס לאלץ קוראים לראות את הפרסומות היתה למנוע לחלוטין את הגישה לאתר מדפדפנים שלא טענו את הפרסומות. קוראים כמו בסקין, אשר נענו לדרישה לבטל את החסימה, נחשפו לא רק לפרסומות אלא לקוד אשר מנסה לנצל פרצת אבטחה בדפדפן כדי להשתיל בו רושעה (malware).
The @Forbes website held content until I disabled Ad Blocker. I did so and was immediately given pop-under malware. pic.twitter.com/eDVRAA9ZSu
— Brian Baskin (@bbaskin) January 4, 2016
המקרה של בסקין ופורבס אינו יוצא דופן. הוא זכה לתשומת לב רחבה מפני שבשונה מתקריות אבטחה דומות אחרות, האירוע הזה התרחש על רקע הדיון הנמשך בחוסמי פרסומות המעסיק את כל הצדדים בתעשיית הפרסום.
אתר פורבס לא עמד מאחורי הרושעה, כמובן. הפרסומות באתר באות מרשתות פרסום, המקבלות מצידן את הפרסומות שלהן ממפרסמים שונים, ביניהם גורמים עברייניים. מבנה זה של פלטפורמות הפרסום מקשה למנוע חדירה של פרסומות זדוניות, וכאשר גורמים עברייניים מצליחים להחדיר קוד מסוכן לפרסומות שמגישות פלטפורמות פרסום, ההגנה מן הנזק האפשרי תלויה באמצעי האבטחה שנוקטים משתמשי הקצה.
בעקבות האירוע מן השבוע שעבר הודיעו כמה יצרניות תוכנות אבטחה למשתמשי קצה שהיישומים שלהן כבר היו מוכנים להתמודד עם הרושעה. תוכנות אבטחה אמנם תורמות לאבטחה, אבל במירוץ החימוש בינן לבין כותבי הרושעה, האחרונים לעתים קרובות מובילים. לכן, מנקודת הראות של המשתמשים, הסכנות שהם נחשפים להן על ידי פרסומות המגיעות מגורמים לא ידועים דרך פלטפורמות פרסום הן עוד סיבה מצוינת לחסום פרסומות באופן גורף ולא להסתפק רק בשימוש בתוכנות אבטחה. בעיני חלקם, כפי שניתן לראות בתגובות לאירוע בפורבס, חסימת פרסומות והחרמת אתרים המאלצים משתמשים לראות פרסומות, הם לא רק אמצעי הגנה עצמית אלא צעדי מחאה ולחץ שנועדו לגרום לספקי תוכן להתייחס לקהל שלהם בדרך אחראית יותר.