סקירה עתירת נתונים בדו"ח על התקשורת בישראל מכילה שפע נתונים על השימוש באינטרנט וצריכת המדיה.

בעשור השני של המאה העשרים ואחת, עמוק בתוך עידן המידע, נתונים סטטיסטיים רשמיים עדיין מגיעים אלינו באיחור רב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל עובדת לאט, או לפחות מפרסמת לאט, אפילו את הנתונים הנוגעים לשימוש באינטרנט. למרבה המזל, יש מי שאוספים את פיסות המידע הנאספות ומתפרסמות במקומות אחרים. באפריל 2014 פרסמו ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און דו"ח שנתי על התקשורת בישראל הכולל פרק על שינויים בצריכת המדיה ועוסק בחלקו הגדול במגמות מקבילות לאלה שאנו רואים בשאר העולם ושאנו סוקרים כאן לעתים קרובות. הנתונים שמביאים החוקרים אמנם מתארים את המציאות נכון לשנת 2013, אבל המגמות העולות מן הנתונים האלה ממשיכות ביתר שאת גם כיום, בארץ ובעולם.

המהפכה שעדיין משנה את פני התקשורת והחברה היא מציאותם של מכשירים ניידים, סמארטפונים וטאבלטים, כמעט בידי כל אחד, כמעט כל הזמן. המכשירים הניידים האלה אינם רק אמצעים לתקשורת ולצריכת תוכן, אלא גם מתבססים כאמצעי עיקרי שדרכו אנו עושים קניות ומנהלים יותר ויותר מעניינו השוטפים. המהפכה שמחוללים בחיינו המכשירים הניידים התחילה כבר לפני כמה שנים, ומאז נראה שהיא רק מאיצה. הגישה המתמדת לאינטרנט לא משנה רק את הדרך שבה אנשים צורכים תוכן, אלא גם את סוגי התוכן שנצרכים וגורמת לפיתוח של תוכן המותאם לדפוסי השימוש במכשירים אלה.

המעבר לצריכת תוכן במכשירים ניידים בארץ, כמו בשאר העולם, פגע בגופי תקשורת ותיקים כמו העיתונות המודפסת והטלוויזיה. אך ארגוני תקשורת חדשים, או גופים ותיקים אשר למדו להסתגל למציאות החדשה, ממשיכים להצליח לעניין את משתמשי המכשירים הניידים. אתרי חדשות ותוכן ישראליים כמו מאקו ו-ynet נהנים מפופולריות רבה, במיוחד בקרב הצעירים יותר, אשר קוראים פחות עיתונות מודפסת מאשר בני הדורות המבוגרים יותר.

גם במעמדה של הטלוויזיה ניכר הבדל בין-דורי דומה. השיעור הכולל של צפייה בווידאו ברשת גדול, אך בעוד שאצל הציבור המבוגר יותר ממשיכה הטלוויזיה למלא מקום חשוב יותר, צעירים נוטים להעדיף את הצפייה בווידאו מקוון (אם כי יש מי שסבורים שזה לא מדויק, ושהמציאות קצת יותר מורכבת).

לא מפתיע שהרשתות החברתיות הן אחד השימושים המרכזיים של משתמשי האינטרנט הישראליים. כבר בשנת 2013, לצד הפופולריות העצומה של פייסבוק, ניכרה העלייה בשימוש ב-WhatsApp כאמצעי תקשורת. נראה שכיום הדברים נכונים עוד יותר. ממש בימים אלה, כמו לפני שנתיים, הרשתות והיישומים החברתיים מתפקדים כזירה מרכזית של פעילות פוליטית לקראת הבחירות הקרבות לכנסת.

הדו"ח כולל כמה נתונים ייחודיים לישראל. היקף השימוש הגדול באתרי ממשלה ובפורטל השירותים והמידע הממשלתי הישראלי עשוי להפתיע חלק ממי שניסו להשתמש באתרים אלה, אפילו לאחרונה, מפני שרבים מן האתרים הרשמיים בישראל עדיין מפגרים מאוד אחרי מה שאפשרי ומקובל במגזר הפרטי ובארצות אחרות. אתרים ממשלתיים סובלים לא רק מבעיות טכניות ובעיות שימושיוּת, אלא גם מחוסר התאמה לציבור שאינו דובר עברית. לפי הנתונים המובאים בדו"ח על הציבור הערבי, היקף השימוש באינטרנט במגזר הערבי הגיע בשנת 2013 ל-95%, אך מידת התאמתם של אתרים רשמיים בישראל לדוברי ערבית נשארה נמוכה ביותר. היקף השימוש באינטרנט בקרב האוכלוסייה החרדית (62% נכון לשנת 2011) נמוך משמעותית מהיקף השימוש באוכלוסייה החילונית (כ-98%), אך הודות לשירותי אינטרנט ומכשירים ניידים "כשרים", המסננים תוכן שהציבור החרדי אינו מעוניין להיחשף לו, חלק הולך וגדל מן הציבור החרדי נהנה מגישה לאינטרנט. בקרב משתמשי האינטרנט החרדים גוברת הפופולריות אתרים אשר פונים ספציפית לציבור החרדי.

הפרק על התקשורת בישראל פורסם גם באתר העין השביעית ומכיל נתונים רבים ומעניינים.